• תכולת לחות גבוהה בבד או בבטן; לחות בבד לח מתאדה בטמפרטורות גבוהות, ויוצרת בועות אדים (במיוחד במהלך לחיצה אטומה). מומלץ לוודא שהלחות של הבד תחזור ≤ 6% לפני הלחיצה;

• האינטרליינד אינו מונח שטוח, מה שגורם לקמטים או חפיפות;

• הזזת הבד במהלך הלחיצה גורמת לאי-יישור של שכבת הדבק;

• שימוש בשולחן לחיצה מלוכלך (שאריות דבק ואבק משפיעים על ההידבקות);

• ביצוע טיפולים בחום רטוב כגון שטיפה, אידוי או התייבשות לאחר הדבקה; אם חוזק הקשר אינו מספיק, סביר להניח שהבועות יחזרו;

• הבד עבה מדי או צפוף מדי (למשל, פופלין בצפיפות גבוהה, בדים מצופים), מה שמקשה על דבק מותך חם לחדור;

• הבד מכיל סיבים אלסטיים (למשל, ספנדקס), מה שגורם להבדל משמעותי בקצב התכווצות החום בין הבד לבין הציפוד; שחרור מתחים בעת הקירור גורם לבועות;

• משטח הבד כולל גימורים, ציפויים או טיפולי שמן דוחה מים, המשפיעים על ההרטבה וההידבקות של הדבק;

• גרגירי הדבק החמים דקים מדי, או שנקודת ההתכה אינה תואמת לתהליך;

• תהליכי טיפול מיוחדים לאחר הטיפול אינם תואמים לגרגירי הדבק המותכים במים;

טמפרטורה גבוהה מדי או נמוכה מדי

טמפרטורה גבוהה מדי:דבק המותך החם נמס יתר על המידה, מתפרק או מתפחמן, ויוצר גז שיוצר בועות;

טמפרטורה נמוכה מדי:הדבק אינו נמס מספיק, מה שמונע ממנו לחדור לסיבי הבד; הקשר חלש, והחומר מתכווץ ומבעבע לאחר הקירור.

לחץ לא מספיק או לא אחיד

לחץ לא מספק → מגע לקוי בין הדבק לבד;

לחץ לא אחיד (למשל, שולחן גיהוץ לא אחיד, לוח לחץ מעוות) → אזורים מקומיים אינם מצליחים להיקשר, ויוצרים חללים.

משך לא מתאים

הזמן קצר מדי→ הדבק לא נמס לחלוטין וחדר;

זמן ארוך מדי→ הבד מתחמם יתר על המידה, מה שגורם ללחות להתאדות וליצור בועות אדים, או שהדבק יתיישן והופך לשביר.

קירור לא מספק

הזזת או קיפול הבד לפני שהתקרר מספיק לאחר ההדבקה → שכבת הדבק לא התקבשה; כוחות חיצוניים גורמים למיקרו-בועות או לדלמינציה.

ריפוד קל משקל לא ארוג מתפרך: פחות מ-20 גרם למטר²

ציפוי לא קלוי בינוני במשקל בינוני: 20–30 גרם למ"ר

ציפויים כבדים לא ארוגים: 30 גרם למ"ר ומעלה

אינטרליינדים לא ארוגיםבביגוד הוא בעיקר קל ובינוני. לבדים קלים (כגון משי), משתמשים בדרך כלל בבדים לא ארוגים קלים וקל במיוחד במשקל 20 גרם למ"ר או פחות.

בהתבסס על מאפייני הביצועים, ניתן לסווג אותם לסוגים שאינם דביקים, דביקים חלקית וסוגים דביקים לחלוטין.

בהתבסס על הצורה והתכונות, ניתן לסווג אותם כך:

• אינטרליינינג ישר—רצועות חותכות לרצועות ברוחבים משתנים לאורך כיווני הוורפ והוויט בהתאם ליישום.

• הטיה פנימיינינג—כולל הטיה רגילה, הטיה צרה והטיה רחבה.

מפרטים נפוצים כוללים 60°, 45°, 30° ו-12°, עם רוחבים דומים לאלו של אינטרליינדינג ישר.

ציפוי דבק בצורת רצועה המשמש לחיזוק אזורים מסוימים בבגדים. הוא משמש לחיזוק וחיזוק אזורים כמו חור הזרוע, הצווארון, גוסט השוליים, גוסט השרוול, פתח הכיס, תחתית הכיס וקצה השוליים.

באמצעות תהליך מיוחד, הממשק הזה עשוי כולו מדבק מותך חם בדפוס דמוי קורי עכביש, מה שיוצר מרקם דק ורך. הוא נדבק בין שתי שכבות בד ונקשר לשני הצדדים בעת חימום, ומכאן השם "דבק דו-צדדי" (המכונה בדרך כלל סרט דו-צדדי). הוא משמש לעיתים קרובות בצנרת כדי לספק חיזוק.

באופן כללי:עבור ממשק מלא וחיבור שדורשים חיבור קבוע, יש להשתמש במכבש חום להדבקה; מגהץ צריך לשמש רק לסוגים מסוימים של מבנים דקורטיביים או לחיבור סוגים מסוימים של אינטרלייפינג.

הטמפרטורה לחיבור ברזל חייבת, כמובן, להישמר בטווח המותר, בדיוק כמו במכונת ההתכה. הטמפרטורה צריכה להגיע לנקודת ההתכה של דבק המותך החם ולשמור עליה נמוכה ככל האפשר.

בעת חיבור למגהץ, יש להפעיל לחץ למשך כ-4 עד 6 שניות לכל אזור בטמפרטורה המתאימה. המפתח הוא להבטיח קשר אחיד.

בעת ביצוע בדיקת הדבקה, קבעו את הטמפרטורה, הלחץ וזמן ההדבקה בהתאם לתנאי ההדבקה המומלצים, וודאו ששלושת הפרמטרים הללו פועלים כראוי במכונה לפני המשך הבדיקה.

• חוזק הדבקה (חוזק קילוף) לאחר חיבור הבטנה לבד

• בדוק אם יש דליפת דבק

• שים לב לכל שינוי בתחושת היד של הבד אחרי הלמינציה

• שינויים בהתכווצות (כולל גם התכווצות תרמית וגם כיווץ שטיפה)

• שינויים במראה הבד (כגון שינוי צבע, קיפול, סימנים או מבריקות)

• כל הבדיקה חייבת להתבצע שעה לאחר הפעלת מכונת ההיתוך

• הקשר בין טמפרטורת ההיתוך, זמן ההיתוך ולחץ ההיתוך:הורדת הטמפרטורה דורשת הארכת הזמן או העלאת הלחץ, בעוד שהעלאת הטמפרטורה מאפשרת קיצור הזמן או הפחתת הלחץ.

• הקשר בין זמן ללחץ:ככל שזמן ההדבקה מתארך, ניתן להפחית את הלחץ כראוי, אך יש לשמור על הלחץ המינימלי הנדרש. הארכת זמן ההדבקה והפחתה יחסית של הלחץ שמפעילה המכונה על הבד — במיוחד בדים בעלי ספירה גבוהה — היא אמצעי יעיל לשימור מרקם ומראהו.

• טמפרטורת הקשר:זה מתייחס לטמפרטורה על פני המגע בין הציפוי המתפוך לבד במהלך תהליך הלחיצה החום, הידועה גם כטמפרטורת הדבק. אם הטמפרטורה נמוכה מדי, הדבק החם לא יימס; אם הוא גבוה מדי, הוא עלול להזיק לבד, לגרום להתכווצות תרמית מופרזת, להשפיע על תחושת היד, ובמקרים חמורים לגרום לדליפת דבק — שבה הדבק דולף על פני הבד.

• לחץ הדבקה:אם הלחץ נמוך מדי, הדבק החם לא יידבק לבד; אם הלחץ גבוה מדי, הוא ישנה את תכונות הבד, כמו הכיסוי ויכולת הנשימה.

• זמן חיבור:זמן ההדבקה פרופורציונלי ישירות למשקל (עובי) הבד; ככל שהבד עבה יותר, כך נדרש זמן ההדבקה ארוך יותר.

חוזק הקליפה מתייחס לכוח הממוצע הנדרש להפרדתאינטרלייינג פיוזבילימהבד אליו הוא נקשר על ידי סיבוב של 180 מעלות.